אומנות המריבה
                          

כל מי שחי עם בן זוג מספר שנים יודע שלחיות ביחד זה לא פשוט.
ישנה אגדה האומרת שאם מתנשקים בגונדולה בוונציה חוזרים בגלגול הבא להיות עם אותו בן זוג.
בדרכנו לוונציה הודיע לי כבודו " אין שום סיכוי שאנחנו מתנשקים בגונדולה", "עוד גלגול אחד איתך ,זה באמת מוגזם "אמר.
האמת היא שהסכמתי איתו. ומה אתם חושבים שקרה? כמובן שלא עמדנו במילה והתנשקנו. זה היה לפני עשר שנים בערך, מה לעשות על טעויות משלמים..

בתחילת הקשר תמיד יש התלהבות ובמהלך השנים עם או בלי גלגולים מגיעים גם התסכולים והריבים.  ישנו מחקר גדול שנעשה על אומנות המריבה על מנת לבדוק איך זוגות רבים. התוצאות של המחקר מאוד מעניינות. זוגות שמחזיקים מעמד לאורך זמן ויש להם זוגיות טובה אינם רבים פחות. הם פשוט רבים נכון. מסתבר שגם לריב צריך לדעת איך.זה בסדר לא להסכים על כל דבר אבל מה שחשוב זו הדרך בה רבים.

אז מה עושים? חשוב לשמור על מספר כללי ברזל:

בראש ובראשונה כבוד הדדי- בן זוג שלא מכבד את בן הזוג שלו לא מכבד את עצמו.
התייחסו אל הזוגיות כאל עסק  לכל דבר. על מנת שעסק יהיה ריווחי צריך להכניס לחשבון
הבנק הפקדות , ולא שיהיו רק משיכות. אז מה הן הפקדות בזוגיות? זו יכולה להיות מילה טובה, עזרה קטנה או לעיתים אי אמירה היא סוג של הפקדה. " סייג לחוכמה שתיקה".
ככל שנפקיד יותר נשמור גם לימים פחות נעימים.

תקשורת
מומלץ לא לחכות שבן הזוג שלנו ינחש מה מפריע לנו. חשוב לדבר . אנחנו יכולים להסתובב שנים בתחושה קשה שפגעו בנו או באמון שלנו מבלי לשמוע את הצד השני.  ובן הזוג שלנו לא ידע מה גרם לתסכול והכעס . חשוב להבין שכל אחד מפרש בדרך שונה את המציאות. הדחקה יכולה לגרום לאט ובטוח להרס הזוגיות.

קונפליקטים
קונפליקטים הם חלק בלתי נמנע מזוגיות. חשוב לבדוק כאשר תקועים וכל צד מתבצר בעמדתו על מה אנחנו מוכנים לוותר בדרך לפתרון? זה לא חייב להיות ויתור ענק ,לעיתים וויתור קטן בסופו של דבר הוא כוח ולא חולשה.אם כל צד יוותר על משהו אתם בדרך הנכונה.

נתינת מרחב
זוגות טריים ומאוהבים הם לרב דביקים ורוצים להיות הרבה ביחד. עם השנים מה לעשות,לכל אחד יש את ההעדפות שלו, השיגעונות שלו, וננהג בחוכמה אם  נפרגן לבן הזוג שלנו לעשות גם דברים לבד או עם חברים ללא בני זוג או לחילופין נאפשר תחביב כלשהו.

שיתוף בגובה העיניים
אם אנחנו רוצים שותף וחבר לחיים אנחנו צריכים להתייחס אליו כאל כזה.
אם לא נסמוך ולא נשתף את בני הזוג שלנו במה שקורה לנו, במה שמפחיד אותנו, מה חשוב לנו, נמצא את עצמנו ביחד אבל מאוד לחוד.חשוב לשתף בגובה העיניים ללא התנשאות.

לקיחת אחריות
לפני שמאשימים את בן הזוג חשוב שנבדוק מה החלק שלנו  וניקח אחריות.

וכמובן הומור הוא תרופה בדוקה לכל:

בשנה הראשונה הבעל דיבר והאישה הקשיבה, בשנה השנייה האישה דיברה והבעל הקשיב.
בשנה השלישית שניהם דיברו והשכנים הקשיבו..

(אבא שלי  נוהג לומר שיש שניים שאי אפשר להסתיר מהם את האמת" השכנים ואלוהים.כנראה שהוא צודק).

בעל אומר לאשתו: " אף פעם אל תתני לי לחיות במצב של צמח ,תלוי במכונה חשמלית
ונוזלים מטפטפים מבקבוק. אם אגיע למצב שתצטרכי לראות אותי במצב שכזה תנתקי את המכשירים שמחזיקים אותי בחיים. פתאום קמה האישה , ניתקה את הטלוויזיה , ניתקה את המחשב וזרקה את הבירה לפח.
אצלי בבית זה גם סוני פלסטיישן.
אז רגע לפני שאתם מנתקים מכשירים ומרימים את הקול אף פעם לא מזיק לספור עד עשר.

בהצלחה וסוף שבוע שקט ורגוע

יפעת

אמרת השבוע: "לדיון צריך שניים לעשייה מספיק אחד"